" ואלא האי דבעי רמי בר חמא (פסחים פ ע"ב) כהן המרצה בקרבנותיהם הותרה לו טומאת התהום תפשוט דטומאת התהום הותרה לו דהא הכא בכהן קיימינא דרמי בר חמא ודאי פליגי..."
מהמחלוקת הזאת משתמע, כי רמי בר חמא טוען, שקרבנו של הנזיר או מקריב קרבן פסח טמא מת-פסול, ואילו זקני הדרום אומרים,שהקרבן כשר על ידי הציץ, אשר מרצה על טומאת מת, טומאת שרץ ולא מרצה על טומאת זיבה...
איך אפשר לטהר מהטומאה על ידי הציץ ?
האם טומאת זיבה יותר חמורה מטומאת המת?
האם הציץ מרצה גם על טומאת התהום?