"אמר רבי זירא אמר רבי: הצורם אזן הפר ואח"כ קיבל דמו, פסול שנאמר (ויקרא ד) ולקח מדם הפר פר שהיה כבר".


חידוש נפלא, הרי במילא הבהמה כבר שחוטה, וכי שייך מום בבהמה שחוטה?
וגם, מדוע נקט ר' זירא אוזן הפר? האם הדין הזה יהיה נכון רק בפר העלם דבר של כהן משיח ולא בכל הקרבנות?