ה'חתם סופר' :
"לפי מה דאיתא במדרש ששתו סתם יינם (במדרשים שלפנינו לא נמצא מקור לזה, וראה 'יערות דבש' ח"ב דרוש ב: "... כל גזירת המן היתה הכל משתיית יין נסכיהם, כמבואר בכל דוכתי"), ולחד מ"ד שאכלו בישולי גוים, יש ליישב, ד'העובר על דברי סופרים חייב מיתה' (עי' עירובין כא:), לכן נתחייבו כליה".

יערות דבש (ח"א דרוש ג):
"כי ישראל שאכלו בסעודת אחשורוש, ח"ו לומר שעברו על לאו דאורייתא באכילת טריפות, אבל עברו אסורא דרבנן שתיית יין נסך, בישול עכו"ם, בשר שנתעלם מן העין, כי איך אפשר לראות ולהשגיח ברוב משתה לרוב העם הזה, וכהנה יתר מאסורא דרבנן, מבלי לאכול עם העכו"ם ולהתערב עמו, ולכך היה עונשם חמור, כי החמיר הקב"ה בשל סופרים יותר מדברי תורה, והוא בכלל חוויא דרבנן דלית ביה אסותא".