"אם אינו ענין לשיריים, דהא ליתיה לכוליה דם, תניהו ענין בקבלה "

הערה:

רש"י מבאר מדוע לא יתכן שהתורה מדברת בשיריים אף שהרי הפסוק כן עוסק בשיירי הדם, כי ממילא אין כעת את כל הדם שהרי חלק ממנו נזרק על המזבח. ממילא מסבים את זה ולומדים שזה מדבר בקבלת הדם ושצריך להקפיד לקחת את כל דם הנפש.

לא כל כך מובן, עדיין היה ניתן ללמוד שמדובר בשיירי הדם שמצוה לשופכו על היסוד,
ושצריך להקפיד לשפוך את כל הדם שנמצא כעת במזרק. הייתי יכול לחשוב שישפוך רק קצת כפי שעל גבי המזבח זורקים רק כמה טיפות. יעלה על הדעת שדין שפיכת שיירים יותר חמור מהזריקה עצמה?
מחדשת התורה שאת כל הדם שנשאר, ישפוך על היסוד ולא להשאיר אף טיפה.
זה כל כך מופרך?