א] איסור:"לא תרצח" - נאמר בין בידיים ובין על ידי גרמא . כן כתב רב סעדיה גאון בספרו על האמונות ועל הדעות, בהסברו על עשרת הדברות . ולהלן הובאו דברי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה התחלת פרק י,' שמהם מובן, שגם על ידי גרמא רחוקה - אסור מן התורה .

ב]גזל שינה - הוא בכלל :"גרמא דנזיקין" ש - "פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים " - וזה שפטור מדיני אדם , זה לא אומר שזה לא חמור, הרי גם לשון הרע , פטור מדיני אדם .[אלא בתקנת בית דין לפי העניין יכולים להלקות אותו].ויכול להגיע לגדר של:"גרמא דרציחה של חיי שעה ", כי יכול להגיע למצב שיגרום לקצר את חיי האדם - רחמנא ליצלן . ולכן יש להזהר בזה מאד.

ג] ספורט האיגרוף אסור לכל -לישראל ולבני נח - כלומר , לכל בני האדם . שזה באיסור חבלה באדם , שהוא סעיף מסעיפי איסור רציחה, שהוא אחד משבע מצוות של בני נח .[שמצווים בהם כל המין האנושי] ויכל להגיע למצב של גרמא דרציחה של חיי שעה .

ד] המנהג הברברי המכונה:"מילת בנות", שיש כמה שבטים ועממים שנוהגים בו , אסור. שזה חבלה באדם.

ה] עישון סיגריות - בכלל [או יכול להגיע לכך] "גרמא דרציחה של חיי שעה ". שאמרו הרופאים ,שכל סיגריה יכולה לקצר את חיי האדם בממוצע בכמה דקות ,וגם גורם אחר כך ליסורים . וכן כתב הרב יוסף גינצבורג מעומר.

ו]הריגת גוי- כלולה באיסור: "לא תרצח" .-כלומר, גוי שאין לנו מלחמה איתו - כמובן. וב"כסף משנה" על הרמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש , פרק ב' הלכה י"א ,הביא מכילתא שבה המקור בחז"ל לאיסור להרוג גם גוי.[ובאור המכילתא בספר: "משך חכמה" על התורה פרשת משפטים] וברמב"ם הלכות עבודה זרה פרק י', בהתחלה ,כתוב, שעובדי עבודה זרה שאין מלחמה בינינו ובינם אסור לסבב להם המיתה . והלשון:"לסבב", משמע, שגם על ידי גרמא רחוקה אסור . ובספר המפתח ברמב"ם הוצאת פרנקל, הביא ה"בית יהודה" וה"בית מאיר" שכתבו לפרש בדעת רבינו שזה באיסור מן התורה . וכן בספר:"תשובות והנהגות " לרב משה שטרנבוך , סגן ראב"ד העדה החרדית בירושלים , מדגיש , שגם הריגת גוי היא איסור חמור מאד .

ז] הריגת עובר במעי אמו- כתב הרב משה פיינשטיין בשו"ת: " אגרות משה" שהיא נכללת באיסור: "לא תרצח", ושהיא אסורה מן התורה לפי כל הראשונים הפוסקים . ה"נודע ביהודה",השווה הריגת עובר להריגת טריפה , שכמו שם ,אף על פי שישראל פטור עליו ממיתת בית דין, מכל מקום יש בהריגתו איסור רציחה, ונאמר על זה: " ייהרג ואל יעבור", כך בהריגת עובר.ולכן ,במקשה לילד ,שהעובר מסכן את חייה, שהורגין אותו להציל את אמו - אם עדיין לא הוציא את ראשו , אנו צריכים לטעם שדינו כדין:"רודף",כדי להתיר הריגתו להצלת חיי אמו .וכן ראיתי שהובא בשם: ה"חתם סופר",שגם למאן דאמר דאיכא מידי שבן נח אסור בו מן התורה ולישראל שרי , באיסור שפיכות דמים לא סבירא ליה הכי . שבאיסור זה ,לכולי עלמא ,כל מה שאסור לבני נח מן התורה ,ודאי גם אסור לישראל מן התורה .וכן כתב ה"רוגוצו'בר" - רבי יוסף רוזין - בעל:"צפנת פענח"- שהריגת עובר בכלל איסור רציחה , וכן כתב הרב איסר יהודה אונטרמן [שהיה הרב הראשי לישראל] וכן כתב בתשובות והנהגות לרב משה שטרנבוך - סגן ראב"ד העדה החרדית בירושלים. וכן הביא הרב אליעזר מלמד שזו דעת הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יוסף שלום אלישיב . וכן כתב ה"אור שמח"בספרו:"משך חכמה" על התורה פרשת משפטים ,(דבור המתחיל:"ובמכילתא") וכתב ,שישראל שהרג עובר חייב עליו מיתה בידי שמיים. וכן כתב ב"חידושי מרן רי"ז הלוי" על הרמב"ם, התחלת הלכות רוצח ושמירת נפש. וכך מסתבר ,שהרי חז"ל אמרו שבעובר ניתנה נשמה. [מ40 יום להריון ואילך ,ויש מפרשים, שהתחילה הנשמה להיכנס כבר בתחילת ההריון ,וראייתם ממסכת סנהדרין דף צ"א ,מהא דרבי ואנטונינוס, שדנו שם בעניין של:"נשמה מאימתי ניתנה באדם" - עיין שם וכך דעת הגאון הרב משה שטרנבוך ב"תשובות והנהגות" ועוד רבנים. וראה בספר:"נשמת חיים " לרב מנשה בן ישראל חלק ב' פרק י"ח במה שכתב בזה] וכן אנו רואים שהעובר חי. ויש דעות שזה אביזריהו דרציחה, או מעין רציחה. או שנלמד מקל וחומר מאיסור חבלה . ובמקרה של בעיה רפואית קשה (מאד) צריך לשאול רב מה לעשות .