בינה יתירה ניתנה לנשים ואולם נשים דעתן קלה, אליה וקוץ בה...
אני משתמש במשל מציאותי רפואי/ביולוגי בעניין זה כדי להסביר תופעה זו למטופלות הלוקות במחלות אוטואימוניות.
כידוע, מערכת החיסון צריכה לדחות ולסלק מהגוף כל גורם זר החודר אליו.
יעילותה של מערכת החיסון ותחכומה מפליאים, אולם יש יוצא מהכלל אחד - הריון.
בעת הריון על מערכת החיסון להימנע מלדחות את העובר שגם הוא בחציו זר לגוף האשה, ובסופו - משתתפת מערכת החיסון בלידה, שגם היא סוג של דחיה.
זו הבינה היתירה שניתנה לנשים, להבין דבר ( הריון, שאין לדחותו ) מתוך דבר
( הנטיה לדחות כל גורם זר ).
דא עקא, שתחכום רב כרוך לעתים קרובות באפשרות מוגברת ובסיכון לטעויות.
מערכת החיסון של האשה מתוחכמת יותר מזו של הגבר אבל שיעור המחלות של חיסון עצמי, כלומר מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את גוף האדם עצמו, שכיחות כממוצע פי עשר בנשים מבגברים.
כנראה שרגישותן הרגשית של נשים יותר מהגברים ( וכמובן מדובר בהכללה כי לא כולם שווים ולכל אדם תכונות משלו ), גורמת אצל חלקן ליכולות גבוהות יותר בתחומי איטיליגנציה שונים מסויימים ( כמו תקשורת בין אישית וחברתיות ) וכדו' אולם המחיר שהן משלמות על כך הוא גם פגיעות יתר.