התלמוד הבבלי מסכת עבודה זרה (דף יד עמוד ב) אומר: "אין מוכרין להם (=לגויים) בהמה גסה"
הסיבה: " גזירה משום שכירות, וגזירה משום שאלה, וגזירה משום נסיוני.
מבאר רש"י: "גזרה משום שאלה - אי שרינן לזבוני בהמה גסה ולא חיישינן למאי דעבדה מלאכה בשבת אתי הוא לאושולי בהמתו לעובד כוכבים ועביד בה מלאכה בשבת וקא עבר בלאו דכתיב (דברים ה) לא תעשה כל מלאכה וגו' וכל בהמתך דהשתא בהמת ישראל היא ומצווה הוא על שביתתה.
לעומת זאת אין "שביתת כלים".
לכן מותר למכור לגוי טרקטור אך אסורה מכירת בהמה גסה לחרישה.

וכאן נשאלת שאלה כללית: למה התורה חייבה שביתת הבהמה ולא חייבה שביתת כלים, או לחילופין למה התורה התירה שביתת כלים ולא התירה שביתת בהמה?