הוא עמד שם וראה את כל ההמולה, מיני רבות ממשפחות העמים, עומדים להם בערבוביה גועשים ורועשים, הוא ראה אותם הולכים אנה ואנה, צועקים ומטיחים ידיים לשמים, חלקם צעקו באקסטזה ''אייכה'', אחרים חבשו כיפות שחורות של דוסים, העיקר להיראות טוב למרות כל ההמולה הרוחשת. ''מה הלהט'' הוא שאל גוי אחד ממשפחות העמים שעמד שם, ''מה, אתה לא יודע'' אמר לו הגוי תוך כדי צרחות והתלהמות, ''אלוה-ים אמור לבוא עם ספר תורה בחיקו, הוא מזמין את כולם לבוא ולקבל שכר'' אמר לו הגוי ממשפחות העמים, ''שכר על מה'' הוא לא הבין, ''גויים אוכלי נבילות וטריפות, איזה שכר הם רוצים, על זה שהם גויים?''
אבל אז באמת הופיע, מלוא כל הארץ כבודו, שקט שרר באחת על כל העמים המשתוללים, דממה אלוהית, ''אימאלא זה הוא באמת'' וראה מעבר לעשן המיתמר את אחוריו ופניו לא נודעו, ''הראני נא את כבודך'' ייחל בכל ליבו אבל הוא לא הופיע בשבילו, הוא בא לדבר איתם, עם כל הגויים האלה, מבקש מהם להסתדר, לעמוד לפניו אומה אומה בסדר, לא כל הבלגן הזה ככה, משפחות עמים מעורבבות, יוונים נקבצו עליו, בלגן וטענות מסותמות.
עמד הרומאי והזדקף, לבש גלימה אדומה וכתף שלו אחת גלויה, ''שיתבייש לו הרומאי, אפילו לפני מלך המלכים הוא לא יודע להתלבש'' הוא מספר לאל כמה שהוא בסדר, שמצב כדור הארץ בסדר בזכות המחקרים שהוא עשה, שהוא אחראי לאזן את השווקים בבורסה, דואג שהיא הבורסה לא תיפול ושלא תפיל אותו בדרך, שהוא דואג שההתחממות הגלובלית לא תציף את העולם כולו, הוא אוהב את התורה כי היא נראית לו מאוד פילוסופית, מוכן לתרום לישיבות, מעכשיו, חושב שמגיע לו, שמגיע לעמו שכר תורה ויראת שמים, שזה לא יזיק לו יראת שמים, סך הכל אנשים טובים, אופטימיים, שרוצים לחיות ולערוך קניות בקניון.
אבל אלוהים הביט על שווקיהם וראה שהם מלאים זונות, שהחדרי כושר שלהם מלאים יוונים, הכל למען עצמם ולמען השרירים הנפוחים שלהם, שום דבר לא למען הזולת ולמען התורה שקדמה לעולם.
דחף המלך הפרסי, עמד מסורבל כמו דב עצבני, דחף את הרומאי עם הכרס הנפוחה שלו מלאת שערות שחורות כמו יער עבות, גורילה, הוכיח לכולם שדרווין היה חי, גיהק ברבים וגירד את בטנו לעיני כל, הרים את ידו והראה כמה שרירים יש לו, הרבה גשרים הוא גשר, הרבה כרכים הוא כרך, מלחמות זורמות לו על הידיים, רק בגלל זה מגיע לו את הכל, ''ישראל, נו ברור, הכל בשביל עם ישראל, ברור'' אמר הפרסי והיה בטוח שזכה.
אבל בעולם האמת גם כשאומרים אמת צריך לומר את זה עם שכל, לא כמו פוליטיקאי, ''שוטים שבעולם'' קרא להם האל, ראה איך עומדים אצלם פקידי מכס משני צידי הגשרים, איך בכל כרך וכרך פקידי הארנונה שלהם מטילים מיסים, איך בכל מלחמה אצלם, מריעים את אותה תרועת ניצחון, שכחו אותו האל, כוחם ועוצם ידם סתם להם את הדרך לתורה.
הוא הביט בכל ההמולה הזאת מרותק, רצה להישאר לראות את הסוף, חבל ככה לצאת באמצע הדרמה אבל ההפסקה נגמרה, הוא צריך לחזור לסדר, נכנס לבית מדרש ופתח את הגמרא שלו, ''לפני א/עידיהן של עובדי כוכבים'' עכשיו הוא לא יודע אם זה אידיהן עם א או עידיהן עם ע, איזה מהם משובש.