שבועות כה:

"בכולן" נאמר ונעלם וכאן לא נאמר ונעלם וכו'

והנה ידוע מבעלי כללים שמשמעות "כל" היינו ג'. וכן מבואר בתוספות כתובות דף ח ובעוד ראשונים בכמה מקומות.

והנה עיין שבועות לה. להכי כתבה רחמנא לעדות גבי שבועת ביטוי וגבי טומאת מקדש וקדשיו דבכולן נאמר ונעלם כו'

א) ביטוי ב) מקדש ג) קדשיו.

והנה עיין רש"י כה: בכולן - בכל הכתובין בקרבן עולה ויורד שבועת ביטוי וטומאת מקדש וקדשיו נאמר ונעלם.

אולם עיין רש"י לא: ד"ה בכולן נאמר ונעלם - בכל הכתובים בקרבן עולה ויורד "כגון" שבועת ביטוי וטומאת מקדש נאמר ונעלם.

וראיתי מקשים מדוע כתב רש"י כגון, הרי פרט כל הני דברים דכתיב בהו ונעלם.

ונראה ליישב שהרי כאן בדף לא: לא הזכיר רש"י קדשיו ולכן שפיר כתב כגון. (אולם עדיין קשה מדוע השמיט קדשיו וכתב כגון במקומו ואפשר שרצה לקצר כדרכו בקודש וצ"ע)

והנה עיינתי ברש"י כריתות ט. ושמחתי דעיין שם בד"ה בכולן וז"ל בכל המביאין עולה ויורד שבאותה פרשה כגון מטמא מקדש ושבועת בטוי דכתיבי בהו שבועת העדות. עכ"ל

הרי כתב כגון ולא כתב קדשיו ומבואר כנ"ל ודו"ק בזה.

עדיין יש להעיר מדוע בכריתות שינה רש"י בלשונו וכתב מקדש קודם ביטוי, הרי בגמרא שבועות לה. הזכיר ביטוי קודם מקדש. וכן ברש"י במסכת שבועות כה: לא: ביטוי קודם.

אמנם לא על רש"י בכריתות קשה, רק על הגמרא בשבועות קשה שהרי בקרא כתיב תחילה מקדש וקדשיו ואח"כ ביטוי וא"כ צ"ע אמאי שינה הגמרא מלישנא דקרא.

ועיין נהורא שרגא עמ"ס שבועות לה. ודו"ק היטב

עדיין יש לפלפל בזה ועוד חזון למועד בע"ה

אשמח בתגובות מן הקוראים