רש"י ד"ה הוי דן את חבירך לכף זכות - ולא בדין בעלי דינים הכתוב מדבר אלא ברואה חבירו עושה דבר שאתה יכול להכריעו לצד עבירה ולצד זכות הכריעו לזכות ואל תחשדהו בעבירה

ויש להעיר מדוע בתחילה הקדים רש"י עבירה לזכות ולבסוף הקדים זכות לעבירה. (ועיין לשון רש"י שבריף)
ואולי בדקדוק כתב כן לחדש דאע"ג שנוטה יותר לצד העבירה מ"מ צריך לדון אותו לכף זכות.

אשמח במראה מקומות בענין זה.