סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

פורום פורטל הדף היומי

שבועותכא ע"אא טבת תשע"ח13:23"חוץ מנשבע ומימר..." מעיקרי דיני תמורה: / ‏יהודי_קדום
'תמורה' היא בהמת חולין שהתקדשה על ידי אמירה המביעה רצון להחליף אותה בבהמה שכבר הוקדשה לקרבן.
א. מעיקרי דיני תמורה:
1. אסור 'לעשות תמורה', היינו אסור להמיר (להחליף) בהמת קדשים בבהמת חולין, שנאמר: 'וְאִם-בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לה' כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מִמֶּ֛נּוּ לַיהוָ֖ה יִֽהְיֶה-קֹּֽדֶשׁ: לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא-יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ-רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם-הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה-ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה-קֹּֽדֶשׁ ' (ויקרא כז׳ ט-י).
2. תמורה עושים רק הבעלים של הקרבן - בין איש בין אשה.
3. תמורה נעשית על ידי דיבור המביע חד משמעית שרצון הבעלים להחליף את הבהמה שהוקדשה - בבהמת חולין, כגון שהבעלים אומר: ״זו (בהמת החולין) תחת זו (הבהמה שהוקדשה)״, או 'זו תמורת זו' או 'זו חליפת זו'. לעומת זאת אמירה כללית על בהמת חולין כמו: 'זו תחת עולה' אינה עושה תמורה.
4. עשיית תמורה משאירה את קדושת בהמת הקדש בקדושתה וגם בהמת החולין נעשית קדש שנאמר: '... וְאִם-הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה-ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה-קֹּֽדֶשׁ״ (ויקרא כז׳ י).
5. הממיר בהמת קדשים בבהמת חולין עובר בלאו ולוקה.
6. בהמת חולין, הראויה לקרבן, שנעשתה לתמורת קרבן עולה, או לתמורת שלמים או לתמורת תודה מוקרבת כדין הקרבן שהומר (אלא שבתמורת תודה לא מביאים את 'לחמי תודה').
7. תמורת בכור, תמורת מעשר, תמורת חטאת או תמורת אשם אינם קרבים למזבח.
8. קדושת תמורה חלה גם על בהמה שאינה ראויה לקרבן המיועד. למשל: אם אדם המיר קרבן עולה החייב להיות זכר, בנקבה - תחול על הנקבה קדושת תמורה, היא לא תוקרב אלא תפדה לאחר שיפול בה מום ובכסף הפדיון יקנה ויביא זכר לעולה.
9. תמורה חלה אף אם בהמת החולין שונה במין (זכר, נקבה) או מסוג בהמת הקרבן (כבש, עז).
10. גם על קרבן מעשר בהמה נאמר: ״וְכָל-מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן כֹּ֥ל אֲשֶׁר-יַעֲבֹ֖ר תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט הָֽעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה-קֹּ֖דֶשׁ לַֽה': לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין-ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם-הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה-ה֧וּא וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה-קֹ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל' (ויקרא פרק כז פסוק לג). את המילה יְבַקֵּ֛ר מפרש האבן עזרא שהיא 'כמו יבדיל, וכבר פירשתי שהמלה מגזרת בֹּקֶר '. המקום בו פירש הוא בבראשית פרק א פסוק ה: ' וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד:. אבן עזרא על הפסוק: 'ערב קרוב מטעם חשך, ונקרא כך שנתערבו בו הצורות. ובקר הפך ערב, שיוכל אדם לבקר בינות הצורות'.
11. אין בהמת תמורה עושה בהמת חולין נוספת תמורה.
ב. מִדִּינֶיהָ של בהמת תמורה שבשעת עשיית התמורה בה כבר היה בה מום הפוסלה להקרבה.
1. מותר לפדותה בכסף והכסף מקבל את קדושתה,
2. לאחר הפדיון אסור להשתמש בה כבהמת עבודה או לגזוז את צמרה. בדבר זה התמורה חמורה יותר מבהמת חולין המוקדשת כשיש בה מום קבוע: בהמת חולין נעשית קדושה רק ב״קדושת דמים' ולאחר הפדיון היא יוצאת לחולין ללא כל הגבלה על עבודה בה או שימוש בתוצריה. ‏

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר