רעיון נחמד ששמעתי זה עתה בשיעורו של הגר"מ קובלסקי:
"אמותיהן של כוהנים גדולים היו מביאות להם מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו".
שואל ה"ערוך לנר": מדוע אימותיהם של כוהנים ולא הכוהנים עצמם? התשובה: מפני היו הכוהנים עצמם מספקים מחיה עלולים היו להצטרף כמה "טרמפיסטים" לערי המקלט בטענה שהרגו בשוגג וכך היו זוכים ליהנות מ"בית התבשיל" חינם אין כסף. עכשיו שרק אימותיהם של כוהנים היו מספקות מחיה, על ה"טרמפיסטים" לחשוש שמא האימהות ימותו ואז הם יישארו "תקועים" בערי המקלט עד מות הכוהן הגדול בלא מחיה.