אימת רתח בתלת שעי קמייתא כי חוורא כרבלתא דתרנגולא.
כל שעתא ושעתא נמי חוורא?
כל שעתא ושעתא אית ביה סוריקי סומקי
ההיא שעתא לית ביה סוריקי סומקי

הגמ' מסבירה שבכל יום יש רגע שבו כועס הקב"ה ומי שיודע לכוון את הרגע יכול לעורר את כעסו של הקב"ה על אויבו.
א. רעיונית זה קשה שהרי אם אין לפניו שוחד ומשוא פנים מה הקטע של לדעת לתזמן רגע מסויים ובכך להצליח להפיל את אויבך?
ב.הקשר שהגמ' עושה בין כרבולת התרנגול לזמן כעסו של הקב"ה לא ברור ותמוה עד למאוד. וודאי הירידה לפרטים של סריקי סומקי
זה מזמין פרשנות אגדתית כלשהי.
אם יש למישהו רעיון אשמח לשמעו