רש'י - בן קנאי - משבט לוי שקינא במעשה דינה דכתיב הכזונה יעשה את אחותנו.

הדברים הבאים מתאימים גם לפרשת וזאת הברכה הקרבה ובאה;
כתבתים כד הוינא טליא. אם איני טועה , חלקם מתבסס על דברים שכתב הרב בן ציון פירר בסיפרו פנים חדשות בתורה, בכל אופן חלק הוספתי מדילי.

כידוע מעשה דינה נדרש לגנאי ע"י יעקב, עכרתם אותי, ובפ' ויחי - כלי חמס וכו'
אם כן - כיצד מזכירים לפנחס את הקנאות השלילית?

ויש לבאר :

אמנם בספר בראשית נראה שפעלו יחד.
ויוסף אסר דוקא את שמעון (רש'י בראשית מב כד, - הוא השליכו לבור, הוא שאמר ללוי הנה בעל החלומות הלזה בא, דבר אחר נתכוון להפרידו מלוי שמא יתיעצו שניהם להרוג אותו)

ואולם בהמשך - המקנאים במעשה העגל היו שבט לוי
וכך התגלתה קנאתם כקינאה לה', ולכן בפרשת וזאת הברכה בירך אותם משה : וללוי אמר תומיך ואוריך...האומר לאביו ולאמו וכו'

לעומתם - חטא נשיא שמעון ואף נהרגו 24,000 איש בחטא בעל פעור
והפעם נפגשו הקנאים מ-2 צידי המיתרס
ופנחס הקנאי הורג את זימרי בן סלוא.

קנאת שבט לוי במעשה העגל ופנחס בחטא בעל פעור הוכיחו , שמלכתחילה קנאותם נבעה ממקורות שונים.
ומדויקים הדברים המדרש בראשית רבה פ-ט : ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי - ממשמע שנאמר שמעון ולוי ידענו שבני יעקב הם אלא בני יעקב - שלא נטלו עצה מיעקב , שמעון ולוי - שלא נטלו עצה זה מזה

ואף בציורי הדגלים בחנייתם במדבר נבדלו זה מזה -
כדברי המדרש במדבר רבה ב-ז, על דגל שמעון צוירה שכם, ועל דגל לוי צוירו האורים והתומים (רמיזה לברכת משה)

ואם כך - אתי שפיר
יבוא קנאי בן קנאי