ח' הערות לפרק ח סנהדרין

א) סח: אמר רב חסדא קטן שהוליד כו'
ופליגא דרבה דאמר רבה קטן אינו מוליד

וקשה לי, וכי פליגי במציאות. וצ"ע

ב) ע. מאימתי חייב משיאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי כו'

ויש לעיין אם בדוקא נקט התנא בהאי סדר. בשר קודם יין. והנה בפסוק בפרשת כי תצא כתיב זולל וסובא והיינו בשר קודם יין אולם הפסוק במשלי כתיב בסובאי יין בזוללי בשר,
יין קודם בשר.
ועיין המשך הגמרא אמר רב חנן בר מולדה כו' בשר חי... יין חי, אולם עיין רש"י ששינה הסדר וכתב יין חי ואח"כ בשר חי. ואח"כ אמר רבינא יין חי מזיג כו' בשר חי בשיל כו' הרי שהקדים יין לבשר. ובאתי רק להעיר.

ג) ע. אמר רבי זירא תרטימר זה איני יודע מהו אלא מתוך שכפל רב יוסי ביין נמצא כופל אף בבשר ונמצא תרתימר חצי מנה.
וכתב רש"י - כפל נמי בבשר והוי מנה דקאמר שני תרטימ'.

וצ"ע, דמהיכא תיתי שהשיעור אצל בשר דומה להשיעור של יין.

ד) ע. אמר רב חנן כו' אינו חייב עד שיאכל בשר חי כו' איני והא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אכל בשר חי אינו נעשה בן סורר ומורה.

וקשה, גברא אגברא קרמית?

ה) ע. רב כהנא רמי כתיב תירש וקרינן תירוש זכה נעשה ראש כו' רבא רמי כתיב ישמח וקרינן ישמח זכה משמחו כו'
וכתב רש"י זכה כלומר אם זכה וידע להזהר כו' משמחו שמפקח את הלב.

וצ"ע מדוע המתין לפרש כן אצל רבא ולא פירש כן אצל רב כהנא.


ו) ע. בשלמא למ"ד סרסו כו' אלא למ"ד רבעו מ"ש רביעי נלטייה בהדיא.
ועיין מהרש"א בחידושי הלכות שכתב לעיין בחידושי אגדות ועיין שם בחידושי אגדות שכתב וז"ל עיין בחידושי הלכות עכ"ל. וצ"ע בזה.

ז) ע: אמר רב יצחק מנין שחזר שלמה והודה לאמו דכתיב כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי כי בער אנכי מאיש מנח דכתיב ויחל נח איש האדמה ולא בינת אדם לי זה אדם הראשון
וכתב רש"י זה "אדם" הראשון "שנכשל" ביין ואני שתיתי יותר "מהן".

וצ"ע דהול"ל ואני שתיתי יותר ממנו, ואם כוונת רש"י גם על נח הול"ל נח ואדם הראשון שנכשלו ביין כו' וצע"ק

ח) ע: אכל כל בשר לאתויי דבילה קעילית
וכתב רש"י ואע"ג דמשכרא לא מחייב כו'

ותמוה, מה ענין שכרות אצל בשר ועיין רש"י עא. ד"ה חייב וצ"ע בזה