שם משמואל , שבת תשובה , תרע"ב
כתיב מקוה ישראל ה' ואמרו ז"ל (יומא פה:) מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל
...ולי נראה לומר עפ"י מה שמצינו בש"ס זבחים (מג:) וטומאתו עליו מי שטומאה פורחת ממנו ע"י מקוה,
הרי כי הטומאה היא ענין חיצוני המרחף עליו ובבואו למקוה היא פורחת ממנו.
והיינו עפ"י מה שאמרו חז"ל (זוה"ק ח"א פה.) שאין הנבואה שורה בחו"ל ועל יחזקאל שרתה הנבואה בחו"ל מפני שהיה על נהר כבר, על המים שהוא מקום טהרה,
ובש"ס סנהדרין (סז:) כי כשפים נימוחים בנהר.
וי"ל הטעם כי המים הם פשוטים ואין להם גוון כלל רק כגוון הכלי הניתנים בו, וע"כ טומאה וכשפים שמקורם הוא שניות ודמיון ותמורה היפך הפשיטות, ע"כ אין להם מציאות במים שהוא מקום הפשיטות.
ובכן בבוא הטמא למים בהכרח פורחת הטומאה ממנו,כמו שהכשפים נמחים במים