י"ל מסמיכות הענייים כך
א''ר אלעזר לא נתנה קרקע אלא לבעלי זרועות שנאמר ואיש זרוע לו הארץ ואר''ל מאי דכתיב {משלי יב-יא} עובד אדמתו ישבע לחם אם עושה אדם עצמו כעבד לאדמה ישבע לחם ואם לאו לא ישבע לחם

וזה כמפורסם בשל חטא אדה"ר שנתקללה האדמה ורק בעמל קשה מוציאה לחם וא"כ רק מי שעמל כל השבוע לחמו שאוכל מגיע לו ביושר ואילו אם שבת מוכח שחלק ממזונו בא לו מגזל שגזל השפע מחברו שעמל כראוי (והרי בן נח שגזל במיתה) ולכן:

ואר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה שנא' {בראשית ח-כב} ויום ולילה לא ישבותו ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתתן אמר רבינא אפי' שני בשבת

אלא שיש לשאול שא"כ גם ישראל יצטרכו לעבוד בשבת מטעם זה? וי"ל שהקב"ה ציוונו בשבת בעמל התורה וכנגד עמל זה נותן לנו שפע של מזון כנגד עמל רוחני זה גם בלא להזדקק לעמל גשמי, וכעין המצב לפני חטא אדה"ר שלא נזקק לעמל גשמי כלל

א"כ אולי יוכלו גם הגויים לפטור עצמם מחיוב מלאכה ע"י עסק התורה?
אמר ר' יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר {דברים לג-ד} תורה צוה לנו משה מורשה לנו מורשה ולא להם וליחשבה גבי שבע מצות מ''ד מורשה מיגזל קא גזיל לה מאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה דבסקילה!

לכן לכאו' אין להם עצה זו וחייבים לעמול בזעת אפיים ממש

מיתיבי היה ר''מ אומר מניין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר {ויקרא יח-ה} אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול? התם בשבע מצות דידהו!

מתברר שגם הגויים אם יעסקו בעניין תורני הנוגע למידתם אכן יזכו לאותו תיקון ויוכלו גם לזכות לשפע בזכות עמל רוחני

ומהו עניין רוחני הנוגע לגויים?
למשל דינים ולא תגזול או כלש' רש"י "קום עשה משפט ושב ואל תעשה עול אפילו אינו מצוה לעשות משפט והוא יושב ובטל מוזהר הוא שלא לעשות עול ואזהרת לא תעשו עול (ויקרא יט) אינה קום עשה משפט אלא לחודה קיימא שב והבטל מלא תעשה עול אבל אזהרת לא תשבות על כרחיך אינה אלא קום עשה: "

שגוי העוסק בתיקון העולם וביטול העוול ממנו נחשב שעוסק בתורה ומצוותו ומביא שפע רב לעולם