רש"י סנהדרין מט.

וסירה קוץ - כשכרת דוד את כנף מעילו של שאול במערה היה לו לאבנר ללמד זכות על דוד ולומר לשאול ראה כמה חס עליך ולא הרגך בהיותך יחד עמו במערה ולא לימד זכות אלא אמר שמא כשעברתם אצל הקוצים והסירים נכנס אחד מן הקוצים בכנף מעילך "והוא היה טמון שם וחתכו"

אשמח בביאור כוונת רש"י בסוף דבריו