א) משנה דף מ. אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קיימת שזה יודע בעיבורו של חדש וזה אינו יודע בעיבורו של חדש זה אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטילה 
ויש לעיין, חדא, מדוע קתני מתניתין אחד אומר בשנים, בשלשה כו' הול"ל אחד אומר באחד בחודש כו'
ועוד מדוע קתני מתניתין בשלשה, בחמשה, הול"ל בשנים בארבעה וצע"ק

ב) רש"י במתניתין ד"ה העובד ע"ז- אם מעידין בכך שואלין את מי עבד פעור או מרקוליס
ובמה עבד - "למרקוליס" בשחיטה או בהשתחואה

ועיין ברייתא לקמן דף מ: העובד ע"ז את מי עבד לפעור עבד למרקוליס עבד ובמה עבד בזיבוח בקיטור בניסוך בהשתחואה
ויש להעיר, חדא, מדוע כתב רש"י בד"ה ובמה עבד למרקוליס, ולא כתב כמו שכתב הברייתא.
ועוד מדוע השמיט קיטור וניסוך וצע"ק

ג) מא. רש"י ד"ה תאינים שחורות תאינים לבנות - דעל כרחך בתאינים עצמן אי אפשר להרוג.
וצ"ע מגמרא מכות דף ח שמבואר שם שאפשר להרוג בתמרים וקשה לחלק בין תמרים לתאנים.
ובאמת קשה על הגמרא במכות, דלכאורה תמרי אין בהן כדי להמית וצע"ק

ד) מא: כי הוה למד בן זכאי הוה קרי ליה כתלמיד היושב לפני רבו כי הוה לימד הוה קרי ליה רבן יוחנן בן זכאי כי קרי ליה בן זכאי על שם "דמעיקרא" וכי קרי ליה רבן יוחנן בן זכאי על שם "דהשתא"
וברש"י והאי דקרי ליה בחדא מתני' בן זכאי ובחדא רבן יוחנן בן זכאי לא תיקשי מאן דקרי ליה בן זכאי על שם "ההיא שעתא" דאמרה להא מילתא ומאן דקרי ליה רבן על שם "סופיה" קרי ליה
ויש לעיין מדוע שינה רש"י מפשטות הגמרא וכתב באו"א. וצ"ע

החותם בכבוד רב,