השוטנשטיין הפנה לחתם סופר
לתועלת בית המדרש העתקתי אותו :
שו"ת חתם סופר חלק ז סימן כז

הלכה חמורך טרפון. נראה דרצה להורות הלכה למעשה לתלמידים שאם לא ירצה לשלם מרצונו יגבה ב"ד מחמורו על כרחו שלא יאמרו לפנים משורת הדין רוצה לשלם, על כן אמר הלכה חמורך. ואמר טרפון ולא אמר סתם הלכה חמורך, כינה את עצמו בלשון טרפו"ן המטריף הכשרות, ללמוד לתלמידים דלא מיבעיא אם התיר האסור דצריך לשלם מביתו ההפסד שעי"ז, משום דמקרי מזיק טפי כמ"ש תוס' לקמן סוף ד"ה שעירבן, שיש לו לחכם לדקדק בהוראתו שלא להתיר האיסור, וזה אין לו להאשים הבעה"ב שעירבן ולומר לא הי' לו למהר כל כך, דכיון שהמורה התיר ס"ל בוודאי דקדק יפה ומשו"ה ישלם, אבל טרפון שהטריף הוה אמינא כך דרכו של מורה להחמיר, וסברא זו כתבו תוס' ריש מס' ביצה גבי כח דהתירא עדיף [ב' ע"ב] וא"כ הדיין לא פשע כל כך והבעה"ב לא הי' לו למהר וה"ל לאסוקי דעתי' אולי המורה מיהר להחמיר, וקמ"ל ר' טרפון אפ"ה צריך לשלם: