"זהו תלמודה של בבל"
מוסיף רש"י במקום
"שאין נוחין זע"ז ותלמודם ספק בידם".
כל מי שלומד ירושלמי רואה את הבהירות הבבלי לעומת הירושלמי.
מהר"י עמדין בספרו "זהרי יעבץ" כותב
"אך ודאי היה להם טעם בדבר שבלבלו לשון של תלמוד ירושלמי. אולי כדי שלא יבינוהו האומות ויתרחקו ממנו בני אדם רעים הבלתי ראויים לאור שבו".
איך צריך להבין את הדברים בצורה נכונה ?