איבעיא להו הולכה שלא ברגל שמה הולכה או לא שמה הולכה?... ת''ש קבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר
רש"י: ...ואשמעינן בה דהולכה זו שעשה הכשר שלא ברגל שהושיט לפסול שהיה עומד בצד המזבח לא נעשית בהכשר ולא שמה הולכה דקתני יחזירנה למי שנתנה לו ואי הולכה שלא ברגל שמה הולכה אמאי יחזירנה לאחור יבא כשר ויטלנה מידו לצד המזבח...

הגמרא מתלבטת האם הולכת הדם אל המזבח צריכה להיעשות דווקא על ידי הליכה, או שכל אופן של קירוב מספיק. אחת ההוכחות שמנסים להביא היא מן הדין הבא - אם כהן כשר מסר את הדם לפסול, ובמסירה זו קירב את הדם אל המזבח (כך מבינה הגמרא בשלב זה), זוהי לא הולכה כשרה, ויש צורך להחזיר את הדם למקומו הקודם ולבצע הולכה מחודשת. מכך שלא מספיק לקחת את הדם מידי הפסול אלא צריך לחזור, מסיקה הגמרא שהולכה שלא ברגל (כדוגמת מסירת הדם) אינה הולכה כשרה.

ואני תמה - לכאורה ניתן להסיק מכאן את ההיפך! ברור מהבריתא שהבעיה היא בכך שהדם נמסר לפסול. אילו היה נמסר לכשר, היה הכהן הכשר השני יכול להמשיך ולקחת את הדם אל המזבח והכל היה בסדר. והרי המסירה מכהן א לכהן ב היתה הולכה שלא ברגל! מכאן שהולכה שלא ברגל כשרה.

מהו הציור שבו מסירה לפסול מעוררת את בעית הולכה שלא ברגל ומסירה לכשר לא?!