תחילתו של הפרק גט פשוט, עוסק בדרכים שונות למניעת זיוף של שטרות. יש לברר מספר נקודות מקדימות להבנת הסוגיות:

1. האם סוגי השטרות (למשל "פשוט" ו/או "מקושר") הם תקנות חז"ל או צורות שטרות שהיו נהוגות באופן כללי בכל דרכי המסחר, כולל המסחר הבינלאומי? הדבר בולט בכך שרבי למשל לא הכיר את כללי כתיבת "גט מקושר".

2. האם מעבר לכללים המקובלים נגד זיוף, יש בחז"ל תקנות מיוחדות להקפדת יתר נגד זייפנים, או דווקא הקלות?

3. האם יש הבדל בדרישות למקוריות ותקפות השטר, בשטרות בין יהודים ליהודים ו/או בין יהודים לגויים? למשל כתיבת "שנת המלך" שיש הבדל מהותי בין גט פשוט לגט מקושר.

4. יש מידי פעם בסוגיות ציטטות של משפטים מובנים והכרחיים בתוך השטרות (למש הסיומת "הכל שריר בריר וקים"). האם יש בידינו דוגמאות לנוסח שטר מלא של הלוואה, גט לאישה, כתובה, שטר מכר וכד'?

5. האם יש צילומי שטרות כאלו, בו ניתן לראות כיצד הקפיד או לא הקפיד הסופר לכתוב את השטר: רווח נכון בין שורות, סיומי שטר ללא רווח לתוספות, צורת ומקום חתימת העדים, "שטר מחוק", צורת כתיבת הפרטים החשובים והחזרה עליהם לקראת סוף השטר וכו'.

6. צריך ראש קרימינלי בכדי לרדת לסוף דעתם של הזייפנים. האם יש ריכוז של כל הזיופים המוזכרים בתלמוד, בכדי להבין על אלו זיופים אפשריים חז"ל מדברים, ואיך התקנות שלהם מתגברות על כך?