ולא נתחלקה אלא בגורל שנאמר {במדבר כו-נה} אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורים ותומים שנאמר על פי הגורל הא כיצד אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו והיה מכוין ברוח הקדש ואומר זבולן עולה תחום עכו עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולן טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר נפתלי עולה ותחום גינוסר עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו נפתלי טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום גינוסר וכן כל שבט ושבט
רשב"ם:
ואומר זבולן עולה. עכשיו יבא לידי הטורף בקלפי כתב של זבולן והאי דנקטינהו שלא כסדר לפי שאין עולה שום גורל על הסדר אלא על ידי מקרה:

הרשב"ם שכאן מגלה עניין עמוק וחשוב ביותר, הנהגת הקב"ה את העולם:
מבואר כאן שאלעזר היה מתנבא איזה שם יעלה לו בגורל לפני עשיית הערבוב ואכן נבואתו היתה מתקיימת ומה שניבא היה יוצא.
כיצד התרחש הדבר?
שתי אפשרויות היו לקב"ה לקיים הנבואה:
א: לסדר כך שיצא בגורל בדיוק מה שאלעזר יאמר
ב: לגלות לאלעזר בדיוק מה שייצא בגורל וכך יוכל לומר זאת לפני שהגורל ייצא

הבדל גדול יש בין שתי הדרכים
לפי האפשרות הראשונה הקב"ה היה מתערב בעולם ומשנה במציאות כדי שהנבואה תתגשם
לפי האפשרות השניה אין כלל התערבות של ה' בנעשה בעולם והכל נעשה בדרכים ארציות לחלוטין, כל שה' שמר לעצמו זה רק היכולת לספר מראש את שקרה כבר בעתיד.
הרשב"ם קובע שהדרך השניה היא הדרך הנכונה שבה יש לראות הנהגת ה' בעולם.
מהבנה זו נבין כמה עניינים:
א: אדם שכבר קנה כרטיס לוטו למשל לא יכול להתפלל שייצאו המספרים שרשם בכרטיס שהרי כדברי הרשב"ם 'הגורל תמיד בא ע"י מקרה' לעומת זאת יכול להתפלל שה' יתן בדעתו לסמן המספרים שייצאו בגורל של ההגרלה הקרובה.
ב: 'חופש הבחירה והידיעה'
בסוגייתנו רואים כשיטת הרמב"ם (כך אני מבין אותה לפחות) את אי הסתירה שבין חופש הבחירה הנתון ביד כל אדם לבין ידיעת ה'
ההסבר הוא שה' לא יודע מראש מה תבחר וממילא אתה מחוייב לעשות כך, אלא שבחירתך נתונה בידך לגמרי וכל שה' יודע זה רק מה בחרת (רק שיודע זאת גם בזמן מוקדם כי לגביו אין הפרש זמנים,שהרי אינו תחת מימד הזמן)