בבא בתרא דף קטו:

א) אמר רב הונא אמר רב כל האומר תירש בת עם בת הבן אפילו נשיא שבישראל אין שומעין לו שאינן אלא מעשה צדוקין דתניא בארבעה ועשרים בטבת תבנא לדיננא שהיו צדוקין אומרין תירש הבת עם בת הבן נטפל להן רבן יוחנן בן זכאי אמר להם שוטים מנין זה לכם ולא היה אדם שהחזירו דבר חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומר "ומה בת בנו הבאה מכח בנו תירשנו בתו הבאה מכחו לא כל שכן"
ועיין רשב"ם עם בת הבן - ומיהו עם בן הבן מודו דלא תירות. (וכמבואר בהמשך הגמרא)
לכאורה תמוה, הרי מהא דלא תירות בת עם בן הבן מוכח שהק"ו פריכא דאל"כ מאי שנא בן הבן או בת הבן וצ"ע

ב) קטז: רד"ה הכי נמי מסתברא בא"ד ואם אין לראובן בנות ולא בני בנות ולא בנות בנות אפילו בסוף הדורות אז יורש יעקב את ראובן בנו ואם אין יעקב קיים ונתתם את נחלת ראובן לאחיו בני אביו "שמעון ולוי ויהודה ויוסף ובנימין" כו'
צע"ק מדוע נקט אלו דוקא.


אסיים בהערה קצרה ברשב"ם דף קטז. ד"ה בנכסי עשו  מיתה נקט בעשו שהוא רשע ולא  ביעקב.
וחכ"א שליט"א הוסיף שמיתה בלי בנים קללה הוא (לעיל קח.) וא"כ נקט עשו ודו"ק. (לכאורה הול"ל אברהם ויצחק בנכסי בני ישמעאל, ואז ליכא שום מיתת צדיק ודו"ק וצע"ק)
ושו"ר ראיתי במנחת יהודה שכתב שיעקב אבינו לא מת ודו"ק