כנראה שאינני מסוגל לראות היכן כאן הניצחון הגדול שבשביל זה גם עשו יום טוב?
בצורת ההיקש ההפרחה זו של הקל וחומר של הצדוקים אני די בטוח ישנם "קל וחומר"
כאלה ברחבי הש"ס לרוב כחול אשר על שפת הים
של הפרושים גם בנושאים אחרים ובאותה צורת היקש ומול ההקשים ימצאו הפרחות
של הפרושים ולפעמים יגמרו במחלוקת או"תיקו".

למה כשהוויכוח הוא מול הצדוקים אז הם שוטים והזקן שלהם מברבר

בנוסף לזה שהגמרא מנסה להוכיח את צדקת הפרושים (בהסתמכות על התורה שבכתב)

שאחד מצאצאי עשו נקרא במקרא גם בן צבעון וגם בן שעיר אביו של צבעון,
ומכאן שהנכדים הם כמו בנים.
האם אפשר מכאן לאמר כשם שהנכדים הם כבנים כך שהנכדות הם כבנות
האם זהו שוייון ?
הבנים כנכדים והנכדים כבנים ?
הבנות כנכדות והנכדות כבנות ?
האם הצדוקים לא יכולים מפה לטעון את טענתם ולעשות יום טוב משלהם ?