א) ב"ב קי"ג.
סימן אמר רבה בר רב שילא אמר קרא איש תרוייהו איש כתיב בהו אלא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא ידבקו תרוייהו ידבקו כתיב בהו אלא אמר רבא אמר קרא ידבקו מטות
ועיין רשב"ם תרוייהו נמי מטות כתיב בהו לא גרס.
וכוונתו פשוטה שהרי בפסוק ראשון לא כתיב מטות. וכ"כ בגליון בשיטה מקובצת.
אולם עיין רי מיגאש שכתב להדיא תרוייהו נמי מטות כתיב בהו וצע"ג.

ב)שם בגמרא
מנין לבעל שאינו נוטל בראוי כבמוחזק שנאמר ושגוב הוליד  את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד מנין ליאיר שלא היה לו לשגוב אלא מלמד שנשא שגוב אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה יאיר
וכתב הרשב"ם וירשה יאיר "לאשתו"
והיינו שירש יאיר אשת אביו - אמו. וצע"ק מדוע כתב הרשב"ם "לאשתו"

ג) קיג:
תני רב שמואל בר רב יצחק קמיה דרב הונא וירש מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה מה ירושה ראשונה בן קודם לבת אף ירושה שניה בן קודם לבת 
וכתב הרשב"ם ה"ג דתני רב שמואל כו' וירש אותה - הכי נמי  הוה מצי למינקט ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו דהיינו ירושה שניה אלא "סיפא דכולהו" נקט וכ"ש ירושה שניה "ושלישית" דסמיכי לירושה ראשונה ירושה ראשונה הכתובה תחלה וקודמת לכל היורשין שהבן קודם לכל יורשין שבעולם
לכאורה קשה, שהרי אחי אביו היינו שלישית ומה זה שכתב הרשב"ם סיפא דכולהו, וכ"ש שלישית וצע"ק

החותם בכבוד רב,