לפני שהספקנו למצמץ, נסתיימה לה מסכת הוריות. ביקשתי לחלוק עם חברי הפורום כמה דברים שאני לקחתי איתי לדרך מהמסכת הנפלאה הזו. תחילה לאקטואליה, למשל חוק האברכים העומד פה למול רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שקנו חלקת אדמה בשביל להתפרנס בזמן שהם לומדים אצל רבא [ולמול זה "גדלהו משל אחיו"], אך בעיקר האחריות במנהיגות.

בזמן האחרון, אנו שומעים לצערנו חדשות לבקרים על מנהיגים שמובלים לחדרי החקירות תוך שהם שומרים על זכות השתיקה או מואשמים בבית המשפט ומבקשים שלא יוטל עליהם קלון - בדף י', ע"ב אומר ריב"ז: "אשר נשיא יחטא אמר ריב"ז אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו אם נשיא שלו מביא קרבן צריך אתה לומר מהו הדיוט". זוהי קריאת כיוון של ריב"ז למנהיגות טובה – מנהיגות טובה היא כזו שמודה בשגגה בפומבי ומביאה עליה קרבן, היא לא מתחבאת מאחורי חסינות או הגדרות עמומות של קלון, לצערנו אין אנו נמצאים בדור כזה, והדבר מעיד גם עלינו, גדולים כקטנים, ונכונותנו להכיר פומבית בשגגותינו ולשלם עליהן את המחיר.

הסוגיה השנייה הינה כמה מילים על מתינות. לא מזמן כתבתי כאן בפורום, על החשיבות במתינות בדיון, על החובה לכבד את דברי האחר וגם כשחולקים עליו לעשות זאת תוך מתן כבוד ובהסתייגות ראויה.

אני מנסה ללמוד זאת דווקא מסיום המסכת. הסיפור על רשב"ג וניסיון המרד בסנהדרין, הינו לענ"ד בדיוק הלקח שהגמרא מבקשת ללמד על מתינות. הגאווה והעיקשות מביאים לניסיון מרד מזעזע. אמנם, יש מצווה לעמוד על עמדתך בתקיפות כשאתה משוכנע שטועים [יחיד מול סנהדרין, דף ג'], אך גם זאת יש לעשות בדרך ארץ. אל תנסה להראות את חוכמתך על ידי עקיצת חברך (במסכת עוקצים...), זוהי "חכמה קטנה", כל אחד יכול לטעות – אפילו הסנהדרין כולה... החכמה הגדולה היא להתווכח כראוי ולעתים לדעת גם להפסיד.
האמת המוחלטת היא לא נחלתו של בשר ודם אלא של בורא עולם.

דברים אלו מקבלים משנה תוקף בעידן של מקלדות, בהן כל אדם מסתתר מאחורי כינוי ואנונימיות. מחד גיסא לעתים הגאווה והחשיבות העצמית מלהיטים את הדם ומביאים להקלדה מהירה ונטולת רסן. דווקא אז צריך אדם להיות ענוותן לחשוב שנית ולהיות ענייני בתגובותיו ולא לנהל מרד מהיר שייכשל ויביא לתוצאות הרסניות.
מאידך גיסא, את פוסקי הלכות האינסטנט בימינו, מזהירה מסכת הוריות מפני דור האינטרנט. היום כשמאגרי המידע שולטים, וכל ילד שולף כמו גאון הדור בגוגל ובפרויקט השו"ת ונחשב סיני, על הדור להיזהר מאוד בהוריותיו באמצעות sms, שו"תים מהירים וניהול בלוגי הלכה, להיות צנוע ולחשוב על כל הלכה כאילו יושבים עליה 70 אנשי סנהדרין, שאם היא טעתה (כפי שהביא את ההוכחה חבר הפורום איתן) על אחת כמה וכמה דורנו מועד לטעויות.

עתה שנגמר לו סדר נזיקין, ומתחילים בהסתערות על סדר קודשים, אני נושא תפילה לבורא כי דפי הגמרא ימשיכו להיות מתוקים מדבש, וכי הסדר הזה יהיה אקטואלי יותר מתמיד עם ביאת משיח צדקנו ובניין בית מקדשנו במהרה בימינו אמן!