|הדגש|המוכר את הבית לא מכר לא את הבור ולא את הדות.|סדגש| נחלקו רבי עקיבא אם המוכר מוכר בעין יפה ולכן הקונה צריך לשייר דרך למוכר, או בעין רעה הוא מוכר ולכן הלוקח אינו צריך לשייר דרך למוכר, שהרי המוכר כבר שייר ממילא.
כמה שאלות עולות מסוגיה זאת:
האחת - אם לפי ר"ע המוכר מוכר בעין יפה, מדוע לא יחלוק עם חכמים בעצם מכירת הבור והדות, וכיוון שבעין יפה הוא מוכר, נאמר, שמכר גם את הבור והדות מהסיבה שהם נמצאים בתוך הבית, ואפילו אם נאמר שצריך לציין עומקא ורומא?
השאלה השנייה - מדוע חולקין ר"ע וכמים אם צריך לשייר לו דרך או לא צריך? ניתי ונחזי: אם המוכר מכר בעין יפה כדעת ר"ע, נחייב את הקונה לשייר לו דרך. אך אם מכר לו בעין רעה כדעת חכמים, אז אין צריך לשייר לו דרך. אלא מאי? הלכה כר"ע? איזו נ"מ יש לנו מזה? הרי בכל מקרה מוסכם על דעת הכל שכאשר הבור והדות נמצאים בתוך הבית, המוכר זכאי לדרך אליהם ע"פ המסקנה הנחרצת שהמוכר את הבית לא מכר לא את הבור ולא את הדות.