הרשב"ם מחלק בין מכירת בית , שדה ועיר.
בדבריו על מכירת בית מסביר מדוע לא ימכר כל מה שבבית
לגבי מכירת הבית - "אי נמי אינו רוצה להתרחק מן השכונה שלו וידור בבית אחר וצריכין לו מטלטלין".
לגבי מכירת השדה - "דכיון דמסתלק מכל השכונה מכר את כולן וכו'"
לגבי מכירת עיר - "וגבי מוכר את העיר...דכיון דמסתלק מכל העיר מכל וכל רוצה להסתלק"
כיצד מבין הרשב"ם את ההבדל בדווקא , בין מכירת בית שאינו מתכוון לעזוב את האיזור לבין מכירת שדה שכוונתו להסתלק מהאיזור (בעיר הענין בהחלט ברור) ?