אשרי אדם מפחד תמיד...
שאלה למי שאינם מפחדים... :
הגמרא מלמדת שבזיז שרוחבו עד ארבעה טפחים אדם מפחד ולכן מסתכל מטה כדי שלא יפול.
א. האם האדם מסתכל על הזיז או על הקרקע ?
ב. מאיזה גובה הזיז צריך להיות מהקרקע כדי לגרום פחד שכזה, האם גם בגובה עשרה טפחים ?
ג. באיזה רוחב צריך הזיז להיות כדי שהאדם העומד עליו לא יפחד ( חוץ מזה שיש פחדנים גדולים וקטנים, ראה ערך 'טיפוס על קירות' )?
להשוואה :
הכהנים עמדו על כרכוב המזבח ברוחב אמה (=6 טפחים ) שבין הקרנות שסביב מקום המערכה הבוערת, ולא מסופר שפחדו או נפלו כל יום. וכן בסובב שרוחבו רק חמשה טפחים ולא היה לו מעקה להישען עליו ולא דבר בכותל להיאחז בו, ולא מסופר שפחדו והסתכלו מטה בגובה חמש ( ליסוד ) ושש אמות לקרקע, או שנפלו ממנו, למרות שהיה רטוב מהנוזלים שעליו ועלולים היו להחליק או להיכוות מאש המערכה וניצוצות שעפים.
אשמח לקרא התיחסויות.