ואולי נשאל אף במה עדיף להשקיע את הכסף ביחס לילדנו, לשלוח אותם לישיבה תיכונית נחשבת ויקרה או למקום שילמדו בו מקצוע מכניס?

קטן יעשה לו סגולה: מאי סגולה רב חסדא אמר ספר תורה רבה בר רב הונא אמר דיקלא דאכל מיניה תמרי:

לכאורה נחלקו בשאלות הנ"ל ר"ח ורבה בר"ה וכל שנותר לנו לעשות לקבלת תשובה לשאלות הרות הגורל שלעיל זה לבדוק כמי נפסק להלכה.
אלא שמבט זריז על העמוד מראה שההלכה נפסקה כשניהם!
אבל כיצד זה ייתכן, הרי שאלה זו של העדפת השקעה בתחום הרוחני הבאה על חשבון החיים הגשמיים וודאי שאלה אמיתית היא שיש צורך להכריע בה לכאן או לכאן?
נראה א"כ שיש לנו טעות בהבנת המושגים
יש אכן שוויון בין השקעה בתורה לבין קניין אילן עושה פירות, הכיצד-
תחילה נבין שגם התורה עושה פירות ולא רק שאוכלים מפירותיה בעוה"ז אלא אף נשמר הקרן לעוה"ב, כלומר ניתן להתיחס לתורה כאל אילן עושה פירות
ההבנה אפשרית נוספת הינה מעשית- גם אם מזונותיהם של ת"ח אינם מרווחים מדי בנוהג שבעולם הוא שפרנסתם מובטחת מחד וממשיכה עד זקנתם ממש וכך בניגוד לשאר המקצועות שבהם בגיל מסויים כבר לא עושים פירות מהמקצוע דווקא בתורה ככל שמזקינים ערכו של הת"ח עולה (וכן גם פרנסתו)