א. אם בגרעיני החרדל - הדבורים אינן מוצאות ואינו נזק לדעת כולם.
ב. אם בעלי החרדל - העלים חוזרים ולדעת רבנן אינו נחשב לנזק.

האם לדעת רבי יוסי , צריך לבאר שאכילת העלים נחשבת לנזק ולכן דורש הרחקה הדדית של המזיק והניזק ?

הרשב"א מפרש כאן שהיות ולוקטים הבעלים בכל שעה , אין הדבורים מספיקות לאכול את העלים. אם כן , איך נבין את דעת רבי יוסי בדרישתו להרחקה הדדית אם אין כאן הדדיות והדבורים אינן מזיקות את החרדל ?
הראב"ד מבאר שהדבורים אוכלות את עלי החרדל רק פעם אחת "ומבינות את הענין" ולא נוגעות בזה מפאת חריפותם ושוב אותה השאלה בניסיון להבין את דעת רבי יוסי , אלא שמדבריו כן ניתן לומר שרבי יוסי יתחייס לנזק הראשוני ובזה תובן דרישתו להרחקה הדדית (וגם צריך להבין את הלשון "באות ואוכלות" שמשמע אולי באופן קבוע).