א. אנשי כנס"הג כתבו יחזקאל. עי' רש"י שאין לכתוב בגולה. והוא הטעם של דניאל ואסתר. יש להוסיף שזה אולי נסמך למה שאמרו שנביא שלא התחיל נבואתו בארץ אין מתנבא בחו"ל.

ועיי' תוס' מה שתמהו על רש"י. ולכאורה יש עוד לתמוה מהא דעזרא ייחס עצמו ועלה וכלומר שכתב עזרא ודברי הימים בגולה. ולכאורה היה מקום ליישב שהגבלת הגולה היא רק על נביאים ולא על כתובים, אבל א"כ תיקשי מדניאל שגם הוא מן הכתובים, ואעפ"כ פירש"י שלא נכתב על ידו משום דבגולה היה.

ב. באותו רש"י כתב לגבי תרי עשר שראו חגי זכריה ומלאכי שהם נביאים אחרונים. יל"ע מנא להו ששוב לא יהיה. ואולי באמת אין הכרח שלא תהיה עוד נבואה, אלא שראו שלפי שעה אין המשך לנבואה ונוצרה הפסקה וממילא זה זמן טוב לסגור את התרי עשר.

ג. מאן אסקיה נחמיה בן חכליה. הנה ספר נחמיה לא נמנה כלל כאן. היינו שאין ספר כזה ואך בטעות הוא נקרא נחמיה ואינו אלא המשכו של ספר עזרא. וכידוע בכל מקום שמובא בש"ס פסוק מנחמיה כותב רש"י פסוק הוא בעזרא. והגרעק"א במק"א אישתמיטתיה לפי שעה ותמה על זה בגליונו.

ד. משה כתב איוב מסייעא למ"ד בימי משה היה. לכאורה א"ש גם למ"ד בימי מרגלים.

ה. מ"ד משל היה נראה שנדחה על ידי רשב"נ, ואין להחשיבו במנין הדעות לגבי איוב.

שאל פעם רב של פורים: איתא להלן דבימי אחשוורוש היה שנתבקשו נשים יפות, א"כ מדוע באמת לא נטל אחת מהן. ותירץ דאחשוורוש סבירא ליה כמ"ד משל היה...

ו. בעמ' ב'. כל האומר מלכת שבא אשה היתה אינו אלא טועה. צ"ב אמאי קאי, אם על הברייתא שאומרת איוב בימי מלכות שבא היה, שהיו שגרסו בימי מלכת שבא. כי אם הכוונה לההיא שבאה אל שלמה לכאורה מוכחי קראי להדיא דאשה היתה. (ואם לא היתה מלכה כזו, מסורת של עדה שלימה לא היתה אלא משל).