בתלמוד בבבלי מסכת בבא בתרא (בדפים ז עמוד ב - ח עמוד א), נדונים פרטים רבים במה ניתן ובמה לא ניתן לגייס ממונית את רבנן (ת"ח) לצרכים ציבוריים.

מרוב הצרכים הם פטורים: למשל השתתפות בשמירה מפני גנבים,

אולם בדברים הקשורים לצורךנפש הם מחוייבים: "הכל לכריא פתיא, אפי' מרבנן. ולא אמרן אלא דלא נפקי באכלוזא, אבל נפקי באכלוזא, רבנן לאו בני מיפק באכלוזא נינהו.

מסכם ר' מנחם המאירי: (בית הבחירה למאירי מסכת בבא בתרא דף ח עמוד א): "אם לא היתה הוצאה זו בדמים לשכור פועלים אלא שיוצאים בני העיר לשם וחופרים הם בעצמם אין מכריחין תלמידי חכמים בכך שאין כבודם במלאכה פחותה כזו:

האם ראוי לגייס ת"ח לצבא שם יבצעו "באכלוזא" עבודות בזויות כגון: ניקוי שרותים, רחיצת כלים, סיוד מחנה, גרוז טנקים וכד'.

ואם נפטור אותם מעבודות אלו, האם ראוי שעבודות לא מכובדות אלו, תיפולנה על כתפי חבריהם לנשק?