ב"ה
לכבוד אוהבי "משפט התורה"
שלום וישע רב!
הואיל ובימים אלו נלמדים במסגרת הדף היומי מסכת בבא מציעא דף קי - קיב, המדברים בנושא 'דיני בל תלין - תשלום שכר שכיר בזמנו', לפיכך ריכזנו עבורכם פנינים נבחרים מתוך הספר החשוב 'הלכה ברורה' על "חושן משפט" 'דיני תשלום שכר שכיר בזמנו'.
אנו תקוה שתהנו מליקוט זה הנאה מרובה.
בברכת חורף בריא
מכון להפצת משפט התורה

1. אמר לפועל שיעבוד לעצמו, וישלם לו
2. טעם שאין אומרים בשכירות פועל 'שלוחו כמותו'
3. בדברים שלהלן האם יש בהם איסור 'בל תלין: א. מילגת אברך כולל. ב. שכר שדכן. ג. שכר צלם חתונות. ד. שכירות בית. ה. שימוש בבית מרחץ [מקוה].
4. זמן חיוב התשלום - כשהשכיר נמצא בארץ ישראל ובעה"ב בחו"ל.
5. תשלום פיצויי 'הלנת שכר'.


1. אמר לפועל שיעבוד לעצמו וישלם לו
תשלום שכירות לפועל שעבד לעצמו
אמר לחייט, תפור בגד בשבילך ואני אשלם לך מחירו. כתב בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ב ח"ג סי' מב) שאינו עובר בבל תלין, משום שהתורה אמרה לא תלין 'פעולת שכיר' אתך, משמע שדווקא באופן שפעולת השכיר באה אליך אסור לך להלין את שכרו, אבל באופן זה שפעולתו אינה איתך, לא אמרה תורה בל תלין .
וחלקו עליו, ע"פ המבואר בתוס' (קיא ע"ב ד"ה לבצור), שאפילו אם שכר פועל לקצור אשכול אחד, וקצרו הפועל ואכלו מדין 'ואכלת כנפשך שבעך', עובר בעה"ב בבל תלין, הרי, שאף שאין הפעולה אצל בעה"ב עובר בבל תלין, ועל כרחך שהאיסור הוא עיכוב שכר הפעולה, ולא עיכוב הפעולה .
ובשו"ת הר צבי (חו"מ סי' קיא) כתב כדעת השואל ומשיב. וכתב, שעיקר הטעם הוא מפני שלא חל על בעה"ב כלל חיוב תשלומים כשאמר לו שיעשה מלאכה לעצמו, לפי שבכל שכירות פועל הפעולה היא כנתינת כסף מהפועל לבעל בית, ותמורת זה מתחייב בעה"ב לשלם לו שכר פעולתו כפי שהתנו, אבל בנידון זה שלא עבד הפועל בשביל בעה"ב, לא נתחייב לו בעה"ב כלום , וממילא אין שייך בזה איסור הלנה, ואינו דומה לשוכר פועל לבצור אשכול, שהפעולה היתה בשביל בעה"ב, ונתחייב תמורת הפעולה לשלם לו את שכרו.
וזה לשון הטור (סי' שלו), ואם שכרו לשמור לו דבר של הפקר, יכול לומר לו טול מה שעשית בשכרך, לפי שעדיין לא זכה בו בעה"ב וילך הוא ויזכה בו. וכתב הרמ"ה הני מילי דליכא מידי אחרינא גבי בעה"ב לאישתלומי מיניה, אבל אי איכא מידי אחרינא לבעה"ב לאישתלומי מיניה, או מידי דקפיץ עליה זביני טפי, אין שומעין לו. ואין נראה, דטעמא שיכול לומר לו טול מה שעשית בשכרך כיון שעדיין לא זכה בו בעל הבית נמצא שאין עליו חיוב שכר. עכ"ל. וראה בב"י שם, שכן הוא גם דעת רש"י, וכן פסק בשו"ע (שם ס"ג).
ומזה יש ללמוד, שאם הפועל עשה מלאכה לעצמו, וכנידון דידן, לדעת רש"י והטור והשו"ע אין על בעה"ב חיוב לשלם לו שכר, וממילא גם לא שייך בו איסור בל תלין, ולדעת הרמ"ה חייב.
העולה לדינא:
אמר לפועל שיעבוד לעצמו וישלם לו, לדעת השואל ומשיב וההר צבי אינו עובר בבל תלין. ולדעת השבט הלוי והפתחי חושן על פי סתימת הפוסקים, יש להחמיר.
מתוך הספר 'דיני תשלום שכר שכיר בזמנו' חלק אוצר התשובות אות מד


2. טעם שאין אומרים בשכירות 'שלוחו כמותו'
ראה 'הלכה ברורה' - דיני תשלום שכר שכיר בזמנו - סקל"ה

3. בדברים שלהלן האם יש בהם איסור 'בל תלין:
א. מילגת אברך כולל – ראה חלק 'הלכה פסוקה' אות טז.
ב. שכר שדכן – ראה חלק 'אוצר התשובות' אות נז.
ג. שכר צלם חתונות – ראה חלק 'הלכה פסוקה' אות נא.
ד. שכירות בית – ראה חלק 'הלכה ברורה סק"י, חלק 'אוצר התשובות' אות כח, מז, חלק 'הלכה פסוקה' אות לו.
ה. שימוש בבית מרחץ [מקוה] – ראה חלק 'אוצר התשובות' אות כט, חלק 'הלכה פסוקה' אות לז.
4. זמן חיוב התשלום - כשהשכיר נמצא בארץ ישראל ובעה"ב בחו"ל – ראה חלק 'הלכה ברורה' סקכ"ג.
5. תשלום פיצויי 'הלנת שכר' – ראה חלק 'הלכה פסוקה' אות קטו.