סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פורום פורטל הדף היומי

פסחיםצד ע"אכז כסלו תשע"ז09:51תמונת העולם של חז"ל / ‏אליעזר מ ש
ידעו שהארץ ככדור שתלוי באויר העולם - ע"פ המקרא: -ישעיהו מ': "היושב על חוג הארץ "- ושם בראב"ע . ובאיוב כ"ו : "תולה ארץ על בלימה" ושם במפרשים, וע"פ סוד העבור - ב"מאור הקטן" על הרי"ף - על מסכת ראש השנה דף כ. ,ועל פי חכמת הטבע - שהיה ידוע ומפורסם כך בראיה, לפחות כבר מזמן שמעון הצדיק ואילך, בספר חכמת הטבע של אריסטו ואילך.[ובעוד מקורות מלפני כן] ומובא במדרש רבה במדבר נשא ובתלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה תחילת פרק ג'. וכן בזהר ויקרא דף י' דכולי עלמא מתגלגלא בעגולא ככדור כד נהיר לאילין חשיך לאילין וכד חשיך לאילין נהיר לאילין = כפל הלשון מתגלגלא בעגולא ,היינו שמתגלגל סביב צירו ביממה לעומת השמש ותוך כך - בעיגולא- מקיף את השמש בשנה .[שם בפרוש: "זיו הזהר"- אם כי יש מקומות אחרים שיש להשיב ולהשיג על פרוש זה (בהסברו לחשוב הקץ - ואין ברצוני להכניס עצמי לענין ההוא שם, ואינני בקי בזהר רק ציינתי בקצרה)- (יש שפרשו בזהר שם אחרת)ואכמ"ל]וכן ידעו שמאור השמש סובב מסביב כדור הארץ, וכשאצלנו לילה בצד השני יום - ע"פ "סוד העבור"- [שם ב"מאור הקטן" על הרי"ף מס' ר"ה דף כ.]וכן בזהר [שם]וע"פ ספרי חכמי אומות העולם [שם, אריסטו ועוד] וכך גם מתפרש פשוטו של מקרא :[תהילים י"ט] "לשמש שם אוהל בהם" וכו' "מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם "ושם ברש"י - תקופתו - מלשון היקף וסבוב סביב סביב ,ועי' שם ב"מצודות". וידעו שהארץ רחוקה מאד מן הכוכבים - בפסחים דף צ"ד- כל היישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד - מדידת זוית -פרילקסה - לכוכבים שמזה ידעו שהם רחוקים מאד מכדור הארץ [לכל הפחות מליוני מליוני ק"מ - לא יכלו לפי זה למדוד בדיוק המרחק- כי לא מצאו שינוי בזוית, אלא שזה לכל הפחות הרבה מאד, חוץ מאשר לירח שהוא קרוב יחסית ומצאו שינוי מסוים בזוית הנצפית ממקום למקום ועל פי זה יכלו לשער המרחק] ורחוקים מאד זה מזה. ועל פי זה, ועל פי הידוע מהתנ"ך ותושב"ע שיש למעלה עוד הרבה כוכבים ומזלות וגדודי כוכבים לאין שעור ומספר שהם מעידים על גדולת הבורא - ידעו שהארץ קטנטנה ביחס לגודל הכללי של כל היקום . [עוד הרבה שנים לפני שהומצא הטלסקופ ידעו לפי המסורת על]כוכבים וגדודיהם לאין שעור ומספר: בתהילים קמ"ז: "מונה מספר לכוכבים "וכו' ראה שם בפרוש הרד"ק, ושהביא גם הפסוק מאיוב כ"ה: "היש מספר לגדודיו". ובספרי ובפרוש רש"י על הפסוק: "והנכם היום ככוכבי השמים לרוב" וכי ככוכבי השמים היו והלא לא היו אלא שישים ריבוא .ויש לקשר זאת לדרשת חז"ל בתלמוד בבלי ברכות מאי כימה כמאה כוכבי וכו' ושם ברש"י עיקר כוחה של כימה [ אף על פי שבעין בלתי מזוינת בטלסקופ רואים רק שבע או שמונה כוכבים בכימה] ובזהר ,שיש מלאכים וגדודיהם בלי שעור ומספר. וכך י"ל בכוכבים שלפי המסורת מכוונים כנגדם ומקבלים שפע מהם. ועוד כתוב שיש מלאכים וגדודיהם שהם בבחינת שעור ומספר ויש עוד הרבה שהם בבחינת בלי שעור ובלי מספר וכך נראה לומר פשוט גם על הכוכבים שהם כמוהם. וכך אפשר בפשיטות לפרש בריש לקיש בגמרא ברכות [לב] שמנה מספר גדול של כוכבים וגדודיהם ושמסודרים בקבוצות ענקיות וקבוצות של קבוצות וכו' שזה אלה שהם בבחינת שעור ומספר ,ויש עוד הרבה שבלי שעור ובלי מספר.[חכמינו ידעו חכמת אומות העולם ועל חלק מדבריהם הסכימו ועל חלק לא. כמו שרואים במאמרים שמובאים כאן בפסחים צ"ד בענין חכמי ישראל וחכמי אומות העולם.]

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר