בבא מציעא עא: תנו רבנן מלוה ישראל מעותיו של נכרי מדעת הנכרי אבל לא מדעת ישראל כיצד ישראל שלוה מעות מן הנכרי ברבית וביקש להחזירם לו מצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור ואם העמידו אצל נכרי מותר וכן נכרי שלוה מעות מישראל ברבית וביקש להחזירם לו מצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו מותר ואם העמידו אצל ישראל אסור 

ועיין רש"י ואם העמידו אצל נכרי - אע"פ שישראל נותנו לחבירו במצות הנכרי:
מותר - דשלוחו הוא:
ואם העמידו אצל ישראל אסור - ואף על פי שקיבלם זה מיד נכרי משום דנכרי שליח ישראל "ושלוחו של אדם כמותו"

יש לדקדק מדוע אצל ישראל שלוחו של נכרי קיצר רש"י בלשונו ואצל נכרי שלוחו של ישראל האריך רש"י והוסיף הא דשלוחו של אדם כמותו.
ובאמת עיין רש"י שבצד רב אלפס שגם אצל נכרי שלוחו של ישראל קיצר בלשונו, אולם עיין הגה' שם.
וצע" ק