הלווה נזקק למעות, צריך עזרה, והמלוה עושה לו טובה ונותן
כשהמלוה רוצה להרויח מהעזרה שלו זו ריבית
מחצית שכר אסורה כשהמקבל נזקק – כלווה, והנותן עושה לו טובה – כמלוה.
כשהוא נותן לו שכרו כפועל בטל
ובעצם מפצה אותו על כך שהסכים לעזוב את העבודה הקודמת שלו
זה הופך את היוצרות
הנותן הוא שהיה נזקק לפועל
והמקבל עשה לו טובה והסכים לעזוב את עבודתו הקודמת בשבילו
ממילא לא שייך פה ריבית
לר' יהודה שמספיק לטבול עמו בציר
זה מעשה של אחוה ושותפות
שותפים לא מקפידים שכל אחד יטרח בשווה
לכן אם הוא נותן לו משהו כנסיובי ותותרי זה מראה שהוא לא מקפיד לחלק הכל בשווה
שותפים הם שווים. שוב יצאנו מהמבנה של מלוה ולווה
לר' שמעון שנותן לו שכרו משלם
הם נשארים מלוה ולוה אלא שדואגים שלא תהיה ריבית
(זה מסביר מדוע בסוף הסוגיה מופיעה ההלכה שאין ריבית אלא הבאה מלוה למלוה)