א) בבא מציעא נח. שומר חנם אינו נשבע וכו':
ורמינהו בני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו אם משנתרמה התרומה נשבעין לגזברין ואם לאו נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין אחרים תחתיהן נמצאו או שהחזירום הגנבים אלו ואלו שקלים הם ואין עולין להם לשנה כו'
וברש"י נמצאו - קאי אאבדו:
שהחזירום - קאי אנגנבו:
וכ"כ רש"' ביומא סה. עיין שם. 
ולכאורה תמוה טובא, הרי זה מבואר להדיא בגמרא וצ"ע מדוע צריך לפרש כן.


ב) שם בגמרא . נשבעין לגזברין ואם לאו נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין אחרים תחתיהן נמצאו או שהחזירום הגנבים אלו ואלו שקלים הם ואין עולין להם לשנה הבאה אמר שמואל הכא בנושא שכר עסקינן ונשבעין ליטול שכרן אי הכי נשבעין לגזברין לבני העיר מבעי ליה אמר רבה נשבעין לבני העיר במעמד גזברין כי היכי דלא "נחשדינהו" ואי נמי כי היכי דלא "לקרו להו פושעים".
לכאורה הם טעם אחד ומה הביאור בכפילות הלשון. וצ"ע

החותם בכבוד רב,
דב"ש