עשו שאינו זוכה כזוכה מ''ט עניים גופייהו ניחא להו כי היכי דכי אגרו לדידהו נלקוט בנייהו בתרייהו

הסתפקתי בעבר ביחס לסוגיית "מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו" בב"ק במקור הזכויות של הרבים במצר זה של אדם פרטי שנאסר להגן על רכושו
האפשרויות שחשבתי עליהן אז היו
א: מניחים שהקנה/מחל הקרקע לרבים ולכן לא יכול עוד לבטל המתנה
ב: מניחים שהרבים קנו הקרקע ולכן לא יכול עוד לבטל המכר
ג: תקנת יהושע היא שע"מ כן חילק מראש הקרקעות לישראל
ד: סמכות מיוחדת שיש לרבים יכולת להפקיע רכוש של פרט גם בלא הצדקה קניינית
ה: אומדים דעתם של בנ"א שרוצים כולם בסידור כזה ש"מצר שהחזיקו בו רבים לא יקלקלוהו הפרטים" ובכך נהנים מדרכים ישרות וקצרות יותר אע"פ שלעיתים זה בא גם על חשבונם שהרי גם הם עצמם נהנים מתקנה שכזו בשדותיהם של חבריהם

מסוגייתנו (בין היתר) רואים בעליל שהסבר ה בהחלט קיים בפסיקה שלנו והוא עצמו המסביר את ההתר של הבנים לזכות במתנות העניים אע"פ שמדאוריתא יש כאן גזל עניים בכ"ז יש בכח "אומדן דעת" שלנו את טובת הציבור הנפגע מתקנתנו, להפקיע ממונם גם בלא צורך שכל פרט יקנה אותו באופן פעיל מדעתו.