הגמרא מביאה ברייתא וממנה מנסה להקשות על עיקרון הלכתי שחידש ריש לקיש בשם אבא כהן ברדלא
"ואמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא קטנה אין לה חצר ואין לה ארבע אמות" (לאחר מכן מובאית דעת רבי יוחנן)

הברייתא ממנה מקשים על העיקרון של ר"ל - "והתניא (שמות כב, ג) בידו אין לי אלא ידו גגו חצירו וקרפיפו מנין ת"ל (שמות כב, ג) המצא תמצא מכל מקום ואי סלקא דעתך חצר משום שליחות איתרבאי אם כן מצינו שליח לדבר עבירה (החצר היא השליח לדבר העבירה !) וקיימא לן אין שליח לדבר עבירה"
הגמרא כמובן עונה מיד שחצר אינה ברת חיוב לעומת אדם ועוד תירוץ בהמשך של רב סמא.
האם התשובות וההבדלים לא היתו ברורים למקשן ? גם אם המקשן רוצה להקשות על העיקרון ההלכתי , הרי השאלה "מזמינה" את התשובות האוטומטיות האלו .
מה ההו"א של השאלה ?
תודה רבה