התלמוד במסכת בבא קמא (דף קד עמוד א) מתלבט ב"שליח שעשאו בעדים" האם מיד עם מתן הכסף לשליח נפטר החייב מהחוב או לא.

התלמוד שואל מנין שהוא בכלל שליח?
וגם אם הוא שליח לקבלה עדיין לא פוטר את החייב מהחוב.

כאשר למדנו את מסכת גטין וגם שם נדונו דיני שליחות ושליחים לא נשאלו שאלות כאלו?

האשה מגורשת מייד כאשר שליח לקבלה קיבל את הגט מהבעל!!
לא שאלו מנין השליח הוא בכלל שליח

איך באיסורי עריות לא מדקדקים כמו שמדקדקים בבעל חוב?