רש"י ד"ה סחר. סבב ואכול חזור על הפתחים. ל''א סחר סבב לפתחי העיר:על החילוק בין שני הלשונות עיין ברש"ש שביאר דכוונת רש"י לפרש, סחר מלשון הסבה לסעודה, וכמו התרגום דקרא וישבו לאכול ואסחרו וכו'. ומה שכתב חזור על הפתחים, היינו מהיכן ימצא לאכול, אלא שע"פ דבריו מדוע רש"י הוצרך לשנות גם את הסיפא של שני הפירושים חזור על הפתחים/סבב לפתחי העיר

ואפשר להסביר בדרך נוספת שאכן במילה סבב ואכול שפירושו לחזר ולמצוא מה לאכול או מי שיתנו לאכול, דבר זה עולה לשני הלשונות וכל החילוק על איזה פתחים האם פתחי בתים ללישנא קמא או פתחי העיר ללישנא בתרא, ויתכן שרש"י אוסיף את השני מפני שקשה לומר שאדון לעבד ירצה לפרסם את התנהגותו הנלוזה ובני העיר יכירו וידעו, ואינו כמו שהמשנה אומרת בכתובות גבי מי שמת ולא השאיר נכסים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים מחוסר ברירא, משא"כ בפתחי העיר באים אנשים מבחוץ שאינם מכירים את העבד ויאכילוהו וכד', הצורך בלשון השני הוא גם כהסבר נוסף על נקיטת לשון זה סחר ואכול ולא אמר כלשון הגמרא (כתובות קח ועוד)חזור על הפתחים או (כתובות מג ועוד)שאל על הפתחים, ואולי אפשר לפרש גם לאו דווקא במשמעות חיזור על הפתחים אלא סחר/עשה מסחר נוסף ולך לפתחי העיר להציע עצמך כסבל בסוף היום אחרי שעבדת אצלי, ויתכן גם שלשון זה סבב לפתחי העיר מלשון הפסוקים בשיר השירים ג,ב אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת--אֲבַקְשָׁה, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו. ג,ג מְצָאוּנִי, הַשֹּׁמְרִים, הַסֹּבְבִים, בָּעִיר: אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, רְאִיתֶם.