הגמר מביאה כמה מקרים בהם גנב וגזלן האם יכולים להקדיש, להפריש תרומות או להוריד טומאה לעור, ואומרת שזה לא בגלל יאוש אלא בגלל שינוי השם וכו',

וצריך בירור, הרי שינוי השם, הוא מכח המחשבה בעור או ההקדש, אנו צריכים שכדי שהוא יוכל להקדיש או להוריד טומאה צריך שקודם כל זה יהיה שלו, ולא יתכן שנאמר שזה שהוא יכול להקדיש זה בגלל שהוא שינה את השם, כאשר שינוי השם הוא ההקדש?
זה מעין גיטו וידו באים כאחד?...