העיקרון של רב - שהגנב משלם כפל או טביחה ומכירה כשעת העמדה בדין ולא כשעת גניבה (כאשר כמובן שינוי בשווי הגניבה נגרם ממילא ולא ע"י הגנב) , ישלם כשעת הגניבה ולא כשעת העמדה בדין.
העיקרון של רבה - הגנב ישלם כפל או טביחה (ומכירה) כאשר השינוי נגרם ממילא ולא בגללו , כשעת הגניבה ולא כשעת העמדה לדין
מה משמעות שאלה זאת ?
רב קודם לרבה במספר דורות ודעתו ממילא קודמת לדעת רבה גם בזמן וגם בחשיבות.
האם השאלה היא רק להבנה האם אכן רב סובר אחרת מהעיקרון של רבה ?
קצת לא מובן מדוע הניסוח בצורה הזאת
לאחר מכן מתברר שכוונת רב שונה ואין דעתו חלוקה על דעת רבה , מדוע שלא נבין בצורה שונה את דעת רבה ותתאים דעתו לדעת רב מה גם ש"רב תנא הוא ופליג" ?
אודה על הארת הדברים.