כתב רש"י (בבא קמא לט א) אין מעמידין אפוטרופוס - לשור תם של חש"ו להיות אפוטרופוס במקום בעלים לקיים והועד בבעליו ויגבה חצי נזקו מגופו.
דבריו תמוהים בהשקפה ראשונה, מאחר ולא מצאנו בתורה שיש להעיד בבעל השור כדי לגבות מגופו חצי נזק, ורק בעדות הבאה לייעד את השור ולגרום לשלם נזק שלם בנגיחה רביעית כתוב 'והועד בבעליו'. ולמה אם כן כתב רש"י שהעמדת האפוטרופוס נצרכת 'לקיים והועד בבעליו'? היה לו לכתוב - אין מעמידים אפוטרופוס לשור תם ולהטיל שמירתו עליו כך שאם יגח יגבו חצי נזק מגופו?
אלא שבסוגיא אחרת (בבא קמא קיב ב) מבואר כי הלכה היא שאין מקבלים עדים שלא בפני בעל דין, והמקור לכך הוא בדיני העדאת שור שאמרה תורה: והועד בבעליו - יבוא בעל השור ויעמוד על שורו.
נמצא אם כן, כי יפה כתב רש"י שהעמדת האפוטרופוס נצרכת אף לצורך חיוב התשלומים, מאחר ואין מקבלים עדים בפני בעל דין, ובלא אפוטרופוס לא נוכל אף לדון בתביעה.