תא שמע הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן בעל החצר משבר ויוצא משבר ונכנס אמר ר''נ בר יצחק משבר ויוצא לב''ד משבר ונכנס להביא זכיותיו

הגמרא הבינה שאין כאן הפסד ולכן לכאורה ראיה לרב נחמן שאמר שניתן לעשות דין לעצמו בכל מקרה ועונה הגמרא שמדובר ששובר כדי להביא זכויותיו לב"ד

לא ברור לי מדוע זה נקרא שאין כאן פסידא ומה זה שונה מממלא רשות הרבים כולה חביות
וכי מניעה מאדם להיכנס או לצאת מביתו אינה נחשבת להפסד?

גם הסברו של הנימוקי יוסף שיכול לשבור כשניכנס על אף שכבר שבר כשיצא כדי להיכנס בהרחבה לכאורה קשה וסותר את הכלל שלמדנו בסוגיה שגם כשהתירו לעשות דין לעצמו הרי זה רק במינימום הנידרש ולכן אם דחף במקום לשמוט חייב
וכן "וקצותה את כפה" כשיכלה להציל בדבר אחר חיבו אותה לשלם על אף שהיה לה הפסד כיוון שיכלה באופן אחר להציל וגם כאן כמו שיצא יכול להיכנס בלי לשבור עוד חביות כדי להיכנס בהרחבה