רוצה בקיומו אסור - במיעוט תיפלה

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סג עמוד ב

שכרו לשבור ביין נסך, מהו מי אמרינן: כיון דרוצה בקיומו אסור, או דלמא כל למעוטי תיפלה שפיר דמי? אר"נ: ישבור ותבא עליו ברכה.
לימא מסייע ליה: אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים, אבל עוקרין עמו, כדי למעוטי את התיפלה;
סברוה, הא מני ר' עקיבא היא, דאמר: המקיים בכלאים לוקה, דתניא: המנכש והמחפה בכלאים לוקה, ר"ע אומר: אף המקיים;
מ"ט דר"ע אמר קרא: שדך לא תזרע כלאים, אין לי אלא זורע, מקיים מנין ת"ל: לא כלאים, ואילו למעוטי תיפלה שרי
לא, הא מני רבנן היא.
אי רבנן, מאי איריא עוקרין אפי' קיומי נמי שפיר דמי.
הכא במאי עסקינן כגון דקא עביד בחנם, ור' יהודה היא, דאמר ליתן להם מתנת חנם אסור
מדרבי יהודה נשמע לר"ע, לאו אמר ר' יהודה: אסור ליתן להם מתנת חנם, אבל למעוטי תיפלה שפיר דמי, לר"ע נמי, אע"ג דא"ר עקיבא: המקיים בכלאים לוקה, למעוטי תיפלה שפיר דמי, ותו לא מידי.

לפי רש"י, האיסור רוצה בקיומו הוא שכאשר נשכר לשבור חביות יי"נ, הוא רוצה שהחביות ישארו שלמות עד שהוא ישברם וישתכר מכך, וזה מהות האיסור.
הראיה מהברייתא בכלאיים לשאלת הגמ' ביי"נ, שאפילו לר"ע שאוסר לקיים כלאיים, דהיינו גם בכלאיים יש מושג לפי ר"ע שלא ירצה בקיומם. ומותר לעקור בשכר, למרות שאז הוא רוצה בקיומם של הכלאיים עד העקירה שישלמו לו עבורה.

ודוחה הגמ', שהברייתא רק לרבנן, שאין לוקים על קיום כלאיים, והברייתא לא מדברת על איסור כלאיים אלא על איסור עבודה בחינם לעכו"ם, ולכן מותר לרבנן רק לעקור כלאיים מפני מיעוט טיפלה.

וקושיית תוס' היא, שהרי כאן מדובר בפועל שאינו בעל הכלאיים, ואפילו לר"ע שאוסר גם לקיים במחשבה ללא מעשה, עדיין לא יחשב אדם זר הרוצה בקיום כלאיים של השני, אם לא עשה מעשה לקיומם, כמקיים כלאיים, שאסור לר"ע?. וא"כ אין ראיה לרוצה בקיומו של יי"נ, שדינו כע"ז שיש חיוב לאבד ע"ז מהארץ. וזו קושיה חזקה. אלא שתירוץ התוס' קשה להבנה.

אלא שמלבד קושיית תוס', פירוש רש"י לא מסביר, למה לפי מסקנת הגמ', שהברייתא "אין עודרים עם העכו"ם בכלאיים אבל עוקרים עימו",,,. מעמידים לפי רבנן, שסוברים שמקיים בכלאיים מותר, וכאן מדובר בחינם והשאלה אם מותר לתת להם מתנת חינם, עדיין למה אומרת הברייתא אין עודרין עימו ולא אומרת אין מקיימן עימו, שהרי בעידור יש גם איסור עבודה בכלאיים, ואילו בקיום יש לרבנן רק איסור מתנת חינם?.

ועוד, איך אפשר להסביר הברייתא: "אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים, אבל עוקרין עמו, כדי למעוטי את התיפלה" לפי ר' יהודה שהסיבה שאין עודרים בחינם עם העכו"ם בכלאיים היא, כי אין נותנים מתנות חינם לעכו"ם. הרי עבודה בכלאיים אסורה ולוקין עליה, ולא שייך לכתוב "אין עודרים", אפילו בחינם?.

וכן, אין הבנה לפירוש לפי הסבר רש"י, להמשך הגמ': "מדרבי יהודה נשמע לר"ע, לאו אמר ר' יהודה: אסור ליתן להם מתנת חנם, אבל למעוטי תיפלה שפיר דמי, לר"ע נמי, אע"ג דא"ר עקיבא: המקיים בכלאים לוקה, למעוטי תיפלה שפיר דמי, ותו לא מידי".
שהגמ' אומרת שהסיבה שהברייתא אוסרת עידור בכלאיים בחינם כי אין נותנים מתנת חינם לעכו"ם. ולעקור מותר בחינם למעוטי תיפלה. מה הראיה שלר"ע האוסר קיום כלאיים, ומימילא צריך להיות אסור גם רוצה בקיומו, ולמה יותר לעקור בשכר, כאשר עד העקירה הוא רוצה בקיומו כדי שיוכל להרויח, ואילו בברייתא שמדובר בחינם הרי אינו רוצה בקיומו?,