שבת (לא ע"א):
אמר ריש לקיש מאי דכתיב והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפילו הכי יראת ה' היא אוצרו.

ילקוט שמעוני (ב, רמז תרעד):
ר' תנחומא פתר ליה בששה סדרי משנה.
תורת ה' תמימה - זה סדר נשים, וכן הוא אומר כלך יפה רעיתי ומום אין בך.
עדות ה' נאמנה - זה סדר זרעים שהוא מאמין בחייו של עולם וזורע.
יראת ה' טהורה - זה סדר טהרות שהוא מפריש בין טומאה לטהרה.
פקודי ה' ישרים משמחי לב - זה סדר מועד שיש בה סוכה ולולב ומועדות שנאמר בהם ושמחת בחגך.
מצות ה' ברה מאירת עינים - זה סדר קדשים שהיא מאירת עינים לקדשים.
משפטי ה' אמת צדקו יחדו - זה סדר נזיקין שיש בו כל הדינין.

מדרש תהילים (יט/ד):
ר' תנחומא פתר ליה בשיתא סדרי משנה.
תורת ה' תמימה - זה סדר נשים, וכן הוא אומר כלך יפה רעיתי ומום אין בך.
עדות ה' נאמנה - זה סדר זרעים שהוא מאמין בחיי העולם וזורע.
פקודי ה' ישרים משמחי לב - זה סדר מועד שיש בה סוכה ולולב וכל מועדי השנה שכתוב בהן ושמחת בחגך.
מצות ה' ברה מאירת עינים - זו סדר קדשים שמאיר עיניהם של חכמים.
יראת ה' טהורה - זה סדר טהרות שמפריש בין טומאה לטהרה.
משפטי ה' אמת - זו סדר נזיקין שיש בו כל הדינים.

תיו"ט (פתיחה לסדר נזיקין):
כבר כתבתי בפתיחה לסדר זרעים דנקטינן כסידרן זרעים מועד נשים נזיקין כדאסמכינהו אקרא דוהיה אמונת וגו' ... ודלא כבעל כף נחת שסידר סדר נזיקין לסדר הששי.
[ואני אומר עוד שאין לבעל כף נחת שום טעם ונחת ממה שנראה מפסוקי מזמור י"ט שבתהלים תורת ה' וגו' פקודי ה' וגו' ... ושם נאמר משפטי ה' כנגד נזיקין ולאחרונה יסע דא"כ קשו קראי אהדדי אלא נ"ל דדוד וישעיה כל אחד בזמנו אמרו. דהע"ה בזמן שישראל על אדמתן ואז נזיקין שרובו בדבר שבממון ואינו נתלה בגופו של אדם ראוי שיהיה מאוחר לכל. אבל ישעיה הרי אמרו בפסוק הן אראלם צעקו חוצה דנדרש במסכת חגיגה לזמן החורבן ואז קדשים וטהרות ראוים להיות מאוחרים אבל זרעים אף לאחר הבית נוהג בבבל ... ]

רמב"ם (הקדמה לפיהמ"ש):
והחל בסדר זרעים, לפי שהוא דן במצות המיוחדות בצמח הארץ, וצמח הארץ הוא מזון כל חי, וכל זמן שאין האדם חי על ידי המזון אי אפשר לו לעבוד את ה' בשום אופן מאופני העבודה, ולפיכך הקדים לדבר במצות המיוחדות בצמח הארץ.
והסמיך לו סדר מועד לפי שכך הוא סדר הכתוב שנ' ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואחריו ששת ימים תעשה מעשיך, שלש רגלים תחג לי בשנה.
אח"כ ראה להקדים דיני נשים לפני שאר דברי ריבות, חיקוי לסדר הכתוב, לפי שכך עשה ה', וכי ימכור איש את בתו לאמה, כי ינצו אנשים ונגפו, ואחריו כי יגח שור איש, ולפיכך הקדים סדר נשים לפני נזיקין. וספר ואלה שמות כולל ארבעת ענינים אלה, כלומר ענין סדר זרעים וסדר מועד וסדר נשים וסדר נזיקין...

הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כה):
וידיעת המוקדם והמאוחר בסדרים היא חשובה גם לחקירת ההלכה אם אמרינן יש סדר למשנה בשני סדרים, שאז אם המחלוקת בסדר נשים והסתם בסדר מועד, לסדור הבבלי לא הוכרעה ההלכה אחרי שזהו סתם ואחרי כן מחלוקת, אבל לסדור המדרש היא מחלוקת ואח"כ סתם שההלכה כסתם.